יש כריש נמרי בקו טאו? מה שצוללים באמת רואים

ה-Leopard Shark בקו טאו: התמונה האמיתית, לא גרסת הגלויה

נתחיל בכנות - ובחדשות הטובות שמגיעות איתו.

אם קראתם מדריכי טיולים ישנים או פוסטים בפורומים על צלילה בקו טאו, כנראה נתקלתם באזכורים של ה-Leopard Shark כאחת התצפיות המזוהות עם האי. כיום, המוניטין הזה הוא ברובו היסטורי - תצפית אמיתית ב-Leopard Shark בצלילה היא נדירה ועד כלא אפשרית כיום. אבל זה לא אומר שהמים נעשו שקטים. קו טאו עדיין מספקת רגעים אמיתיים וחוזרים עם חיים ימיים: כריש לוויתן שעובר בעונה, ולמי שסבלני ובר מזל, לפעמים כריש גיטרה שנח על החול. אנחנו מעדיפים לספר לכם בדיוק מה ריאלי, במקום להבטיח לכם מפגש עם חיה ספציפית.

הערה קצרה על השם: מה שצוללים מכנים באנגלית Leopard Shark הוא ביולוגית אותה חיה כמו כריש זברה - כריש עדין וחסר סכנה שחי על הקרקעית. גורים נולדים עם פסים בולטים בסגנון זברה; ככל שהם מתבגרים, הפסים מתפרקים לכתמים, ומכאן מגיע הכינוי נמרי. אותו כריש, שני שמות, תלוי מי מספר את הסיפור.

למה תצפיות כל כך נדירות בימינו?

כריש נמרי הוא חיה ביישנית מטבעה, שנחה על הקרקעית, וכמו הרבה חיים ימיים סביב שוניות פופולריות, יש נטייה להתיישב באזורים שקטים ופחות מופרעים עם הזמן. זה פחות עניין של סיבה אחת ויותר תזכורת לדבר שנכון בכל שונית בדרום-מזרח אסיה: ככל שאתר צלילה נשאר בריא ורגוע יותר, כך גדל הסיכוי שבעלי חיים ימשיכו להשתמש בו. וזה בדיוק המקום שבו לכל צולל שמבקר יש תפקיד אמיתי - שליטה טובה בציפה כדי שסנפירים וציוד לעולם לא יגעו באלמוגים, לא לעמוד על השונית כדי לצלם, ולקחת איתכם החוצה כל מה שהבאתם לחוף. שום דבר מזה לא מבטיח תצפית ביום מסוים, אבל זה בדיוק מה ששומר על שונית ששווה לצלול בה גם בעוד כמה שנים.

אז מה צוללים באמת רואים היום בקו טאו?

זה החלק שאנחנו רוצים להקדיש לו יותר זמן, כי הוא באמת חדשות טובות.

כריש לוויתן. קו טאו נמצאת על מסלול נדידה, ותצפיות בכריש לוויתן הן אפשרות אמיתית וחוזרת - בעיקר בין מרץ למאי ובין יולי לאוקטובר, אבל לעולם לא מובטחות בצלילה מסוימת. אתרים כמו Chumphon Pinnacle ו-Southwest Pinnacle הם המקומות שבהם הן נראות הכי הרבה.

כרישי סנפיר שחור - קלים מאוד לראות, בדרך כלל בשנורקל ולא בצלילה. זה חלק שהוא ממש נקודת שיא, לא פרס ניחומים: Shark Bay הוא בית לאוכלוסייה יציבה ומתועדת היטב של כרישי סנפיר שחור, עם תצפיות עונתיות חזקות במיוחד כשנקבות מגיעות למים הרדודים. זו אחת מהחוויות העקביות ביותר עם כרישים באי כולו - פשוט בדרך כלל משנרקול ולא בצלילת מיכלים, כי הם מעדיפים מים רדודים מדי לצלילה טיפוסית.

בונוס נדיר אך אמיתי: כריש גיטרה. מדי פעם, צוללים ב-Southwest Pinnacle מבחינים בכריש גיטרה שנח, חצי טמון בחול - כריש בעל גוף שטוח וחרטום ארוך, קל לפספס אם לא מסתכלים למטה. זו לא תצפית מובטחת בשום אופן, אבל היא קורת, ובדיוק סוג הדבר שהופך תדרוך צלילה לשווה הקשבה.

חיים בשוניות אלמוגים. רוב הצלילות בקו טאו אינן סביב רגע פלגי אחד גדול - הן סביב השונית עצמה. דגי טריגר טיטאן, צבי ים ראש-נץ, גרופרים ענקיים, מורנות ולהקות צפופות של ברקודה ודגי עטלף הם מה שממלא את רוב יומני הצלילה באי, צלילה אחר צלילה.

אז שווה לבוא לקו טאו בשביל הכרישים?

בואו לקו טאו בשביל השונית, הראות, וסיכוי אמיתי - גם אם לא מובטח - לכריש לוויתן, לכריש סנפיר שחור בעצירת שנורקל, או לאחד הבונוסים הנדירים יותר כמו כריש גיטרה או Leopard Shark על החול. אנחנו מחוייבים לספר לכם מה באמת נמצא שם למטה - לא סתם הבטחות שווא - זה גם איך שבנינו את מדריך קו טאו שלנו, בכנות ועם אהבה, אז שווה להעיף מבט אם אתם רוצים את התמונה הכנה של האי, מעבר לצלילה בלבד.

מוכנים לראות בעצמכם? צלילת כיף היא הדרך הכי פשוטה לחזור למים ולראות מה באמת נמצא שם בעונה הזו.